Historically, for thousands of years, dentistry wasn’t a separate profession.  Until the 18th C. it was a part of a general medicine . The healers were priests or monks, who also performed all the surgery including dental treatment and extractions. Early dental instruments were developed by them as well.

The monks gladly practiced dentistry because it was highly profitable .
However  in 1163  the Pope felt that the clergy was paying more attention to business than to service. So he published a decree forbidding priests to touch blood.
The priests were allowed to continue with general medicine, but all the surgery and dental extractions were delegated to barbers because of their skills with scissors and razors.
The healers were divided to the Physicians (upper class) and the Barber – Surgeons (lower class).
In fact- from that time on, anyone who could handle a plier was allowed and did pull teeth:
surgeon- barber, travelling toothdrawer, just barber, blacksmith, jeweler, country doctor,  midwife, surgeon, bloodletter, pharmacist, bath owner and his wife. And so did every marketplace quack.
The prestige of the dentistry crashed and so the social status of the dentists.
It began to rise again towards the end of 17th and into the 18th C., especially thanks to the work of prominent French surgeon  Pierre Fauchard ( 1678-1761 ) .Fauchard is considered a father of the modern dentistry. He introduced many innovations and created a concept of Le Chirurgien Dentiste  (Dental surgeon), entirely separating Dental specialists from Barber Surgeons.

עד המאה ה-18, רפואת השיניים הייתה חלק מהרפואה הכללית ונשלטה על ידי הנזירים. אלה שמחו לבצע ניתוחים
ועקירות שיניים עקב הרווחיות שבעיסוק. ב-1163 האפיפיור הרגיש שהכמורה עסוקה יותר בביזנס מאשר בשירות האל ואסר על הכמרים לגעת בדם. המקצוע התחלק לרופאים – המעמד הגבוה ולמנתחים- המעמד הנמוך.

הכמרים המשיכו לעסוק ברפואה כללית, אך כל ענף הכירורגיה עבר לידיהם של ספרים, עקב מיומנותם בשימוש במספריים ובסכיני הגילוח. כך נוצר מעמד חדש של   הספרים המנתחים. מאותו רגע לכל אחד היה מותר לעקור שיניים ואכן כל אחד עקר- ספרים רגילים, ספרים מנתחים, נפח, שען, תכשיטן, מיילדת  רוקח, רופא כפרי, בעל בית מרחץ ואשתו. כל מי שהיה מסוגל להחזיק צבת ביד- עקר. עקירת השיניים הפכה לבידור עממי ביריד ובשוק. המקצוע הדרדר וכך גם מעמדו של רופא השיניים.

יוקרת המקצוע עלתה בתחילת המאה ה-18 הודות לפועלו של המנתח הצרפתי הנודע פייר פושרד
(Pierre Fauchard ( 1678-1761 .  פושרד נחשב לאבי רפואת השיניים המודרנית, פיתח כלים ושיטות חדשניות. בזכותו נוצר מעמד של רופא שיניים מנתח Le Chirurgien Dentiste , השונה מהותית ממעמדו של הספר המנתח Barber Surgeon .