Postcards, trade cards, business cards, ads.

The concept of sending a short message without an envelope at a reduced price was invented in Germany in 1865. In absence of TV and just before the invention of radio, by 1899 the  Postcard dominated the world of advertisement.
Itinerary dentist could send his clients a fast message, that he will be in  town tonight.
An existing clinic could send out it’s trade cards, announcing painless extractions, miracle remedies, advanced techniques, new doctors, low prices or even a novelty – lady nurse present.
The advertising did not have to be true of course.
A known method to build up the interest in a new toothpaste or a dental clinic was to promote the same product or a service on a series of different trade cards. These could be  of educational, humorous or even semi-erotic nature. Another common practice was to print business cards with calendars or useful perfumed trade cards for the ladies.
These series quickly became collectibles.Whole families used to check their mailboxes twice a day and glue those adds into a family scrapbook.

שירותים ומוצרים בתחום רפואת השיניים מצאו לעצמם אפיק פרסום חביב ומשעשע באמצעות גלויות דואר, כרטיסי פרסום למוצר וכרטיסי ביקור. הרעיון של משלוח מסר קצר בדואר, ללא מעטפה ובמחיר מוזל, נולד ב- 1865 בגרמניה. לקראת 1899 הפך הפרסום על גבי גלויות למגיפה עולמית.

הדואר חולק פעמיים ביום והרעיון נתגלה כמהפכני: עוקר שיניים רכוב על סוסו היה מודיע ללקוחותיו, שהיום בערב הוא יקים אוהל טיפולים בכיכר השוק או יקבל מטופלים בחדרו במלון. מרפאה במיקום קבוע (חידוש בפני עצמו) פרסמה שיטות מתקדמות, מחירים  אטרקטיביים, נוכחות סייעת אישה או עקירה ללא כאב הודות להרדמה באמצעות קוקאין. יצרני התרופות או משחות השיניים הודיעו  “אונליין” על מוצר חדש ויעיל, כאשר המפרסם לא ממש הטריד את עצמו בשאלות האמת והאתיקה.

על מנת לגרום ללקוחות לרצות לשמור את הכרטיס- דאגו המפרסמים להעניק ערך מוסף לגלויות ולכרטיסי הביקור: כלי עזר כגון לוח ימי ההולדת של הקדושים, לוח שנה מבושם לגבירות, סצנות היסטוריות וחינוכיות. הדמויות  שיקפו את  רוח התקופה הויקטוריאנית והאידיאל שקל להזדהות עמו: הגברים – לוחמים קשוחים , הגבירות – מהודרות ורכות, הילדים – מטופחים וחסרי דאגות. גם אופיו של הרופא המפרסם בא לביטוי-  רופא שיניים פריזאי, שובב במיוחד, בחר להדפיס על גבי כרטיסי הביקור שלו  סידרת תמונות ארוטיות נועזות.

וכך- מיליארדי גלויות הפרסומת הפכו לפריטי אספנות נחשקים בין השנים 1900 -1920 . איסוף הגלויות וכרטיסי הביקור הפך לתחביב משפחתי. בכל בית, במרכז הסלון הונח אלבום האוסף המשפחתי.אפילו למלכה ויקטוריה היה אחד כזה. הודפסו סדרות שלמות של הכרטיסים לאותו המוצר או לאותו רופא, בכל פעם עם תמונה או מסר שונים.כך מצאו את עצמם  בני המשפחה רצים פעמיים ביום לתיבת הדואר- ומחפשים  את הפרסומת הבאה על מנת לצרף אותה לאוסף ולהשלים את הסדרה. קוריוז מעניין: חברות השוקולד הרבו להדפיס על גבי כרטיסי הפרסומת שלהם דמויות הסובלות מכאבי שיניים ואף מרשמי תרופות נגד כאבי שיניים על בסיס אופיום.